Search

למה קיימות עברית ולמה עכשיו?

ראשית, אין בכוונתי להניח פה ניתוח חברתי מכביר, אלא להציע כיוון מחשבה ראשוני וגולמי, שכן גילי הצעיר וחוסר ניסיוני מותירים זאת, לעת עתה. ובכל זאת, כמי שתופס את עצמו כתוצר החברה, שהושקעו בו משאבים רבים, ודווקא מתוקף המרץ הטמון בגילי, אני חש בחובתי כאליטה משרתת לנקוט אחריות ולהירתם להתהוות החברה. זוהי בד בבד עמדה קלה ביותר וקשה ביותר . אמנם, פולמוס הביצה והתרנגולת שמתנהל בין המצאות ושינויים חברתיים לא ייפתר כאן, אך חשוב לציין את מערכת הגומלין שבין השתיים, כאשר מתבוננים על החברה הנוכחית במובן הרחב של המילה. בהתבוננות פשטנית, אפשר לאפיין את המעבר מפוליטיקת מעמדות לפוליטיקת זהויות כחלק מזנ יחת האידאולוגיות בעולם, שנשאר מצולק ומדמם מאותן אידאולוגיות שבהן הוא מאס. ניתן לומר כי תרבות הנגד הינה חלק ממגמה זו של עיסוק בפרט ובזהותו, ושל זניחת סיפורים קבוצתיים. מאידך, ניתן לטעון שהתפתחות תרבות הנגד הייתה הגורם לשינוי, שרגע שיאו היה בהמצאת הרשתות החברתיות, ככלי ביטוי התרבות האישית מעל כל תרבות קבוצתית. לא נכריע כאן בדיון זה, רק ניווכח ליחסי גומלין המתקיימים בשני המקרים .

בין תוצרי הלוואי של התהליך הנ"ל, נדלק זרקור על מסוגלות הפרט, ועל יכולתו לחולל שינוי. הביקורת הרווחת כנגד הדור הצעיר, שמשוכנע במשמעות הנמצאת בהעלאת תמונת בוקר צהריים וערב לאינסטגרם, מפספסת את אמונת היסוד שאומרת כי יש משמעות למעשים פרטניים. זוהי זירה יחידנית, הנשלטת על ידי מרכיבי זהויות, ובמסגרתה צעירים נחשפים יותר מאי פעם לזהויות מיניות, מגדריות, עדתיות ודתיות. מיזוג הזהויות יחד עם אמונת המסוגלות של היחיד יצרו קרקע פורה לצעירים, ששומעים את קריאתם לדגל ויוצאים לפעולה. היום, יותר מתמיד, צעירים בוחרים לפתח את מסלול חייהם כחלק מדרך השפעתם על מצבם הזהותי. בין אלו ניתן למנות פעילי להט״ב ומגדר, פעילי גזענות ואפליה, וכן פעילי סביבה, היוצאים להגן על צביון זהותם, ודורשים ברגליים שזהותם תכובד במרחב הציבורי.

מנגד, פוליטיקת הזהויות רוקנה את הרעיונות מסדר היום החברתי, ויצרה סביבה של ייאוש בקרב מוסדות החברה הקיימים. בין הצעירים הקיצוניים נמנים פלגים רדיקליים של פמיניסטיות, נאומרקסיסטים, וגם פעילי סביבה, שדורשים את החלפת המערכות הקיימות. בתוכם, ישנם אלו המאמינים בשינוי מתוך המערכת עצמה - כניסה לעמדות מפתח של להט״בים, פמיניסטיות, פעילי סביבה, ויצירת השינוי מתוכן. לצד זאת, אצל פרטים אחרים הייאוש הפך לאדישות וחוסר מעש. אך לכולם משותפות ההבנה שמאבק זהותי מוגבל ביכולתו, וכן הבשלות להמיר את מאבקם הזהותי למאבק רעיוני .

מובילי המאבק הסביבתי מבינים ששינויי הסביבה מצריכים שינויים תרבותיים יסודיים. יתרה מזאת, כבר חלחלה בתוכם ההבנה שמימוש רציות זהותיות, גם החשובות ביותר, כמו אספקת חשמל נקי, נתקל בתקרת זכוכית. אספקת חשמל נקי היא מענה לצורך זהותי, לדרישה הנובעת מהכרה ברצון היחיד להפחית את טביעת רגלו האקולוגית. כפי שאנו רואים סביבנו, השינוי הזה הוא הדרגתי, ולא מספק את צו השעה. הדבר שמובילי המאבק הסביבתי טרם הפנימו, הוא שכל מאבק זהותי באשר הוא הצלחתו מוגבלת, שכן עיסוק בצרכים זהותיים הוא זכות ולא חובה. אמנם נפלה בחלקי הזכות לשבת בבית קפה ולדרוש תחליף חלב, אך אין אני חייב בכך . על מנת להפוך את המאבק הסביבתי למאבק חובה, עלינו להגיש אותו כרעיון. רעיון רחב ידיים, המספק השקפת עולם אשר נוגעת בכל תחומי החיים. למעשה, מובילי המאבק כבר מכירים, כאמור, בצורך בשינוי תרבותי עמוק, אך לא נותנים לו בינתיים צורה ממשית. אם המרחב התרבותי שבו אנו מצויים הוא זה שצריך להשתנות, ברצוני להציע להשתמש במרחב תרבותי בתור הרעיון עצמו.

על אף טבעו המעורפל של המרחב התרבותי, אציע להגדיר אותו בגבולות השפה. זאת משום ששפה מהווה לא רק אבן יסוד של התרבות, אלא גם צורת חשיבה והסתכלות שלמה על העולם. לכן, ארצה להציע את המרחב התרבותי העברי כמרחב בעל זרעים של הרעיון שאנו במאבק הסביבתי מחפשים להצמיח. ישנן סיבות רבות לאמונתי במפתח המוצפן בתרבות העברית, אך לשם הדיון אציין רק את המחויבות הטמונה בו לפעולה מיידית, לזניחת הישן אל עבר החדש, ומעל הכל להקמת חברת מופת. יתרה מהמחויבות הרעיונית, התרבות העברית היא בין המרחבים התרבותיים היחידים שבהם קיים זיכרון כה טרי של מאמצים כאלו .

המחויבות לחברת מופת של המרחב התרבותי העברי, היא המפתח להפיכת המאבק הסביבתי לרעיון רחב ידיים, שמסוגל לקרוא אנשים לפעולה. מתוקף העיקרון התרבותי הזה, אנו מחויבים לפעול ולהצמיח פתרונות, שיהפכו את הסביבתי להכרח. לא נכונן חברת מופת לולא חברה צודקת, הוגנת, ושמבטיחה את קיומה. במרחב התרבותי העברי כבר קיים הצופן לפיצ וח כלכלה מקיימת: עלינו לשוב לכלכלה שיתופית יותר, שבה מערכות שיתופיות מתחרות על הוגנות ויעילות אל מול השותפים. מודל כלכלי כזה יחזק את הקהילות הפתוחות והמקבלות שכבר צמחו במרחב התרבותי העברי, וידרבן פתיחות חברתית לקשת מגדרית ומינית, מה שיתרום לקיום ארוך הטווח של החברה. מתוקף המרחב התרבותי העברי אנו מחויבים לצמצם פערים חברתיים, ולפרום את הקשר הסבוך שפיתחנו עם העולם התרבותי הערבי בכלל, ועם יושבי מדינת ישראל בפרט. למעשה, מרחב תרבותי לשוני, להבדיל ממרחב תרבותי דתי, יכול להזמין לתוכו גם את מי שאינו מצוי בתוכו היום, כמו ערביי ישראל, שבין כה וכה חיים במציאות דו-לשונית .

כפי שחלוצי החברה העברית זנחו את שפתם ואת עולמם לטובת יצירת אדם חדש שיחיה בחברת מופת, עלינו מוטלת המשימה להסתכל על העולם הנוכחי ולעצב אותו ברעיונותינו. הפיכת המאבק למאבק רעיוני תוכל לממש את התנופה, המחכ ה להתפרץ בכוחם וברצונם של בני הדור הצעיר, שמאמינים ביכולתם וכמהים לרעיון שאליו ניתן להתחבר. מעל לכל, לרעיון של מרחב תרבותי עברי יש יכולת לאגד תחתיו את כל מי שדובר את השפה העברית, ולהתעלות מעל ההבדלים הזהותיים, שמפלחים ומונעים ממאבקים חשובים כמו המאבק הסביבתי להשיג את מטרתם.



קטע ה נכתב ע"י יותם רוזן, רכז תוכן בתנות בר קיימא.

הקטע לקוח מעלון טבע עברי ובר-קיימ א לחודש שבט תשפ" א, ניתן לעיין בעלון במלואו כאן-


עלון בר קיימא לטו בשבט
.
Download • 515KB