Search

ייצור מזון וחקלאות בת קיימא

מדינות בשלוש יבשות שונות. 5 המצרכים שהרכיבו את הארוחה שאכלתי אתמול הגיעו מלפחות זאת לא הייתה ארוחת חג וגם לא ארוחה לכבוד אירוע מיוחד. לא השקעתי יותר מחצי שעה כדי להכין אותה, וכנראה שעד סוף השבוע כבר אשכח מה אכלתי. אבל במקרה, עוד לפני שסיימתי מהצלחת, חשבתי מאיפה הגיע כל מרכיב שאני מכניס לפה שלי, ואחרי חיפוש קצר באינטרנט גיליתי די בקלות - הספגטי אמנם מיוצר בישראל ,אבל עשוי מקמח שנטחן מחיטה שצמחה באוקראינה, העגבניות מקופסת השימורים נקטפו באיטליה, השום שקצצתי לרוטב מיוצר ונארז בסין, השמן שטיגנתי בו הופק מחמניות בקנדה ,ורק המלח שתיבלתי אתו נאסף כאן בישראל , בבריכות המלח באילת. במקרר ובמזווה של כולנו נמצא שפע שלפני מספר דורות היה אפשר רק לחלום עליו. אז מה הבעיה? על פי נתוני האו"ם, כדי להמשיך ולהאכיל את כמות האוכלוסייה שתחיה על כדור הארץ בשנת . לצערנו, אין מספיק קרקע ומים על מנת לעשות זאת 70%, עלינו להגדיל את ייצור המזון ב2050 כיום בשיטות שאנחנו מכירים. מעבר לכך, ייצור המזון כיום כבר פוגע בסביבה במגוון דרכים וצורות: תפיסת שטח, בירוא יערות, זיהום קרקע ומים, דחיקת מינים של צמחים ובעלי חיים, מדבור מואץ, ייצור פסולת ופליטת גזי חממה. הזמן דוחק בנו למצוא וליישם את השינויים הדרושים בדרכי אספקת וצריכת המזון שלנו, ומדינת ישראל היא אחת מהמובילות בתחום. בשבועות האחרונים דיברתי עם מספר אנשים מהמגזר החקלאי בישראל - מגדלים, אנשי תעשייה וחוקרים - ושמעתי את תחזיותיהם לאי ך תראה החקלאות בשנים ובעשורים הבאים, ומה הם עושים על מנת להבטיח שנוכל להמשיך להנות מתוצרת חקלאית איכותית בשנים הבאות . מכלכלת מזון מסורתית לכלכלה מעגלית רעי פויכטונגר הוא חקלאי מהעיר מודיעין- מכבים-רעות, שהקים את 'גן השדה', חווה לחקלאות בת קיימא בכפר רות הסמוך. את התוצרת האורגנית שהוא מגדל, בנוסף לתוצרת מחקלאים אורגניים מקומיים אחרים, הוא משווק ישירות לצרכן, בשוק איכרים ליד השדה וגם כסלי ירקות במשלוחים. "העיקרון שמוביל כיום את 'גן השדה' הוא כלכלה מעגלית. אנחנו לא רוצים להכניס תשומות נוספות למערכת, ולהשתמש כמה שיותר במה שכבר קיים", מסביר רעי. "למרות שזה אולי מצריך עבודה או הוצאה כספית, אני יודע שאני צריך לעשות את זה. " גם חקלאים בקנה מידה גדול יכולים לפעול כך, ולצמצם את כמות הפלסטיק, הפליטות והמשאבים שנצרכים בשביל גידול תוצרת על אותו שטח שנה אחר שנה. זה דורש אומץ, במיוחד כאשר החקלאות ברוב העולם היא תעשייה ככל התעשיות, הנמדדת ברווחים שהיא מניבה . חדשנות כזרז לקיימות "החקלאות היא השחקן המרכזי בתחום האקלים, היא משפיעה על שינויי האקלים וגם מושפעת מהם באופן יותר אינטנסיבי מכל תחום אחר" אומר פרופסור בני חפץ, דיקן הפקולטה לחקלאות ברחובות. "להמשיך כמו שהמשכנו עד עכשיו זו הדרך הלא נכונה" . כדי להמשיך ולייצר מזון לאוכלוסיית העולם, עלינו להבין טוב יותר את ההשפעה של שינויי האקלים על הקרקע, הצמח ובעלי החיים ואיך אנחנו מתמודדים עם השפעה זו. בפקולטה לחקלאות ברחובות עוסקים בהוראת והכשרת דור העתיד של המומחים והחוקרים בתחום. כמה מהמחקרים המעניינים ופורצי הדרך של השנים האחרונות כוללים מציאת תחליפים לחלבון מהחי, המצאת אריזות שישמרו מזון לזמן ארוך יותר ויימנעו זריקה של מזון והשבחה גנטית של צמחים כך שיהיו עמידים יותר ליובש, חום, ואירועי מזג אוויר קיצוני. "החקלאות בעתיד תהיה עתירת ידע, עתירת טכנולוגיה, חכמה יותר ובעיקר יעילה יותר" מסכם פרופסור חפץ .

ממדבר צחיח לאדמה פורייה רוב האוכלוסייה בישראל מרוכזת על שטח של כשליש מהמדינה, בעוד שני השלישים האחרים, ק"מ צפונית לבאר שבע ועד ים סוף, נחשבים לשטח מדברי שכמות המשקעים הממוצעת 20-מכ מ"מ בשנה והוא דליל באוכלוסייה . 200-בו היא פחות מ במספר מקומות בנגב ניתן למצוא עדויות בנות מאות ואלפי שנים לחקלאות קדומה, אך מאז ועד קום המדינה, באזור חיו רק שבטים נודדים. מאז קום המדינה וביתר שאת בעשורים האחרונים, ברור לכולם שהדרך היחידה להמשיך ולייצר מזון בשטחי מדינת ישראל לאוכלוסייה גדלה וצפופה במרכז וצפון הארץ היא הכשרת המדבר לחקלאות . בעוד שברוב העולם ניצול של משאבי מים באזורים בעלי כמות משקעים נמוכה מובילה למדבור מואץ, בישראל קורה תהליך הפוך - ניצול חכם של מי תהום מליחים, התפלת מי ים ואגירת מי נגר משטפונות, מאפשרת שגשוג של חקלאות יצרנית ורווחית. "מי ההשקיה בנגב הם מים מליחים שנה של חקלאות. גידולים שאפשר 100הנשאבים מעומק רב, ולפי ההערכות יספיקו לעוד לפחות להתאים להשקיה במים מליחים משגשגים בנגב בזכות תנאי האקלים הייחודים", מספר אלישע צורגיל, שותף מחקר במכון למחקר ופיתוח רמת נגב, שגם נטע את הכרם יין הראשון באזור מזה אלפי שנים. "את הידע שנצבר במכון אנחנו מייצאים בצורת פרויקטים ושיתופי פעולה עם מדינות שתנאי האקלים והמים בהם דומים", מוסיף צורגיל, "מעבר לחקלאות, באזור יש תעשייה מתפתחת של אנרגיה מתחדשת הכוללת כמה מהפרויקטים הגדולים מסוגם בארץ ובעולם". גידול מזון בעיר ובבי ת אחת הקונספציות של אספקת המזון היא שככל שייצור המזון יהיה מרוכז יותר, העלויות יהיו נמוכות יותר והיעילות תהיה גבוהה יותר, כך שתתקבל יותר תוצרת, באיכות וזמינות גבוהות יותר. אך אם נתמקד לרגע בגידולים שאינם דורשים שטח רב, כמו ירקות ופירות, ושאחת ממעלותיהם היא הטריות, נבין שאין שום סיבה שהם יגדלו בשדה או במטע במרחק מאות קילומטרים מביתנו. אכן, בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מעדיפים לגדל את התוצרת הטרייה, כמו עשבי תיבול, ירקות עלים וירקות עונתיים אצלם בגינה . קיים דיון ער בנוגע לשאלה אם שיטות אלה יכולות לבוא במקום החקלאות התעשייתית. "אין תשובה פשוטה של כן או לא, לפני שננסה לשנות את כל החקלאות בעולם, אפשר להתחיל מהמקומי, ישנם שטחים פתוחים בערים ומסביב ואפשר לגדל בהם וליצור חקלאות מקומית" אומר איתמר ויסמן, מקים "שפע הטבע", מרכז לגינון אקולוגי העוסק בהקמת גינות, ייעוץ לגופים ציבוריים והנגשת ידע מעשי בכל הרמות . השיטות שכבר קיימות מגוונות, החל בגידול בשטחים משותפים בעיר כמו גגות וגינות קהילתיות, שימוש בצמחייה מקומית, קומפוסט, ואלטרנטיבות לריסוסים כימיים. הידע והניסיון שנצברו זמינים בכמעט כל פלטפורמה, מספרי גינון ועד עמודים וקבוצות ייעודיות ברשתות החברתיות . אז איך מתחילים? "השלב החשוב ביותר הוא התכנון, אנחנו רוצים לתכנון מערכות שמשיבות לסביבה משאבים כמו אדמה פורייה ומי נגר, ומושכות מאביקים ומדבירים ביולוגיים, וכמובן גם מניבות תוצרת איכותית", אומר איתמר . שינוי מדיניות ציבורית הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות באופן מידי הוא להעדיף תוצרת מקומית על פני תוצרת חוץ. אין סיבה שעגבניות שגדלו בטורקיה או תפוחים שגדלו באיטליה יהיו זמינים יותר וימכרו במחיר נמוך יותר מאשר מוצרים באיכות דומה מגידול מקומי . "צריך שהממשלה תבין את חשיבות החקלאות המקומית, להחזיר את הגאווה לחקלאי הישראלי, ולהקים הנהגה חקלאית צעירה ודינמית שתקדם את ענפי החקלאות בישראל" מוסיף עמית דגן, מנכ"ל חישתיל, חברה מסחרית המייצרת מאות מיליוני שתילים בשנה לחקלאים בארץ ובעולם.

דרושה מדיניות ממשלתית ורגולטורית שתשים את החקלאות והשפעותיה על הסביבה בראש מעיניה, וכצעד ראשון תעודד חקלאות מקומית ובת קיימא לצד הגברת המודעות הציבורית לעובדה שצריכה מקומית מקטינה את כמות הפליטות, מחזקת את החקלאים המקומיים ומבטיחה תוצרת איכותית במחירים הוגנים . לקראת ראש השנה לאילנות, נאחל שהשנה הקרובה תהיה בסימן שינויים עמוקים ומשמעותיים ביחסינו לסביבה, כך שנוכל להמשיך להנות מהעולם סביבנו מבלי לפגוע בו ומבלי לקלקל אותו לדורות הבאים.



קטע זה נכתב ע"י גיא פרי, חבר בתנועת בר- קיימא.

הקטע נלקח מעלון טבע עברי ובר-קיימ א לחודש שבט תשפ" א, נית לעיין בעלון במלואו כאן:



עלון בר קיימא לטו בשבט
.
Download • 515KB


ג י א פ ר י הוא חבר בתנועת בר

-קיימא וסטודנט למדעי הצמח בפקולטה לחקלאות

ברחובות.